מצב הרוח שלנו הוא ביטוי של רמת "האנרגיה הנפשית" העומדת לרשותנו כפונקציה של מצבנו הרגשי. הוא מעיד על כוחות הנפש שיש לנו או אין לנו בשביל לחיות – קודם כל בשביל לרצות לחיות, להשתוקק לחיים כשלעצמם, למשהו או למישהו. אבל גם בסופו של דבר בשביל להיות מסוגלים לפעול, להשקיע את הכוח / האנרגיה (נפשית ופיסית) שתעשה את העבודה הנדרשת לשם החיים. ולא זו בלבד, אלא אפילו גם להנות מעצם העבודה הזו.

עצב הוא רגש אשר אנו חווים בתגובה לחוויות שקשורות באובדן. החוסן הנפשי שלנו מאפשר לנו לעבד את העצב ואת החוויה שגרמה לו, למצוא נחמה, לאחות את השברים ולהמשיך לחיות.
בדיכאון, העצב הוא תהום כל כך עמוקה, עד שנדמה לנו שלא נצליח לעולם להתרומם ממנה ולחזור אל בין החיים. אנחנו נמשכים עמוק יותר ויותר אל התהום, מאבדים את "האנרגיה הנפשית" המאפשרת לנו לרצות לחיות, להשתוקק לחיים כשלעצמם, למשהו או למישהו, וגם להיות מסוגלים לפעול ולהנות.
אם נפלת לתהום הזו, ואפילו אם נדמה לך שהכל אבוד ושלעולם לא ימצא בך הכוח למצוא שוב טעם בחיים, אני רוצה להושיט לך יד. החיים ממתינים לך. אני ממתינה לך.